ספרי קודש לעיון והורדה חינם 51,716 Classical Hebrew Books for Free Download
friedbergrambam ספר     הלכות    פרק    הלכה     <<Next הבא   Prev הקודם>>
אחד האוכל דבר שדרכו לאכול ואחד השותה דבר שדרכו לשתות ואחד הסך דבר שדרכו לסוך שנאמר ולא חללו את קדשי בני ישראל לרבות את הסך. ואחד האוכל תרומה טהורה או טמאה בשגגה משלם קרן וחומש ואינו חייב בחומש עד שיאכל כזית שנאמר כי יאכל קדש בשגגה ואין אכילה פחותה מכזית. וכשם שאכילת תרומה בכזית כך שתייה בכזית:
אחד האוכל דבר שדרכו לאכול ואחד השותה דבר שדרכו לשתות ואחד הסך דבר שדרכו לסוך שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל לרבות הסך כו'. מפשט דברי רבינו ז"ל נתבאר דס"ל דאיסור סיכה בתרומה היא דבר תורה מדמפיק לה מקרא וכ"כ מוהר"י קורקוס ז"ל וא"כ הסך שמן של תרומה אם במזיד חייב עליה מיתה אם בשוגג חייב בתשלומין קרן וחומש אלא שאם כן איכא למידק ממ"ש רבינו ז"ל בפ"א מהלכות שביתת העשור גבי סיכה דיוה"כ דהויא איסור דאורייתא ואין לוקין עליה וצריך לומר דבתרוייהו אית ליה להר"ם במז"ל דאיסור תורה איכא מלקות ליכא וסמך על מאי דאמרינן בירושלמי פ"ט דשבת עלה דתנן מנין לסיכה שהיא כשתיה ז"ל תני שוות סיכה לשתיה לאיסור ותשלומין אבל לא לעונשין יעו"ש אלמא איסורא איסור תורה אלא דלא לקי.
והנה רבינו ז"ל לענין אכילה ושתייה נתן שיעור שהם בכזית אבל גבי סיכה לא כתב כמה יסוך ויהא חייב ולכאורה שגם היא בכזית שיעורא דהא גבי הסך משמן המשחה איתמר בכריתות דף ו' שאיפליגו בה וז"ל כמה יסוך ויהא חייב ר' מאיר אומר כל שהוא ר' יהודה אומר כזית ומפרש טעמא דר"י דאמר בכזית משום דיליף נתינה על זר מנתינה דעלמא מה נתינה דעלמא בכזית אף נתינה על זר בכזית ופרש"י נתינה דעלמא בכזית דגמרינן מונתן לכהן את הקדש דכתיב ביה אכילה יעו"ש וקי"ל הלכה כר"י דאמר בכזית והשתא אי סיכה דגבי שמן המשחה גמרינן לה מתרומה שהיא בכזית סיכה דגבי תרומה עצמה מבעיא דהויא שיעורה בכזית והיא גופא איתא בכלל ונתן לכהן את הקודש ומסתברא דפחות מכזית נמי איסורא איכא כדין כל חצי שיעור האסור מן התורה.
ומ"ש רבינו ז"ל ואינו חייב בחומש עד שיאכל כזית וכו'. מתבאר מדבריו דחומש הוא דאינו חייב עד שיהא בו כזית אבל תשלומי קרן מיהא חייב אפילו בפחות מכזית הואיל ויש בו שוה פרוטה ואם אינו שו"פ ויש בו כזית מחייב בתשלומי קרן וחומש הואיל וקרינן ביה ואיש כי יאכל קודש דסתם אכילה בכזית אמנם אי תרוייהו ליתנהו ביה לא שו"פ איכא ולא כזית איכא מסתמיות דברי רבינו ז"ל נראה דהוא מפטר מתשלומין וכ"כ מהריק"ו דפחות משו"פ ופחות מכזית לאו בר תשלומין הוא וכן נראה לענ"ד ממ"ש רבינו ז"ל בפרקין הל' כ"ד ז"ל היתה תרומה הקדש לבדק הבית וגנבה ואכלה וכו' למי משלם אם היה בה כזית ואין בה שו"פ משלם לכהנים ואם יש בה שו"פ בין שיש בה כזית בין שאין בה כזית משלם להקדש יעו"ש משמע שאם אין בה לא כזית ולא שו"פ אינו בר תשלומין לא לכהנים ולא להקדש. אלא זו היא שקשה לענ"ד היאך כתב דכל שאין בה שו"פ אינו משלם להקדש אלמא ס"ל דכל פחות משוה פרוטה לאו בר תשלומין הוא להקדש וזה תימה שהרי הוא הפוסק בפ"ז דמעילה המועל בפחות משוה פרוטה בין בזדון בין בשוגג משלם את הקרן יעו"ש אלמא רבי רחמנא פחות משו"פ לתשלומין להקדש וצ"ע.
ומ"ש רבינו ז"ל וכשם שאכילת תרומה בכזית כך שתייתו בכזית וכו'. תימה מה ענין לשיעור אכילה לשתיה נהי דאיסור שתית תרומה גמרינן לה מאכילה דשתיה בכלל אכילה כדאיתא בפרק בנות כותים דף ל"ב היינו איסור שתייה מעיקרא גמרא לה מאכילה אבל שתהא שיעור איסור שתיה כשיעור איסור אכילה מניין מאי שנא משאר איסורין דעלמא שאינם אלא ברביעית ובנזיר פ"ו תנן ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית ר' עקיבא אומר אפי' שרה פיתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב ומפרש הש"ס טעמיה דר"ע משום דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל איסורין בכזית יעו"ש. והרמז"ל פסק ריש פ"ה מהל' נזירות ואם שתה רביעית יין יעו"ש אלמא אית ליה שתייה שעורה ברביעית ועיין מ"ש הרמז"ל ריש פ"ו מהל' מאכלות אסורות ועיין במ"ש הרב מחנה אפרים בחידושיו.